בית - בית ישראלי - שיטת בניה

3. מבנה הקופסה יוכל לענות על כל דרישה אדריכלית (עיגולים וקשתות, זוויות חדות וכהות,
בליטות ושקעים, מפתחים גדולים, הצללות, משחקי אור וצל…),… בתוספת עלות ידועה מראש.

4. הקופסה החיצונית ניתנת לבניה בשלמות ללא צורך בפגיעות, שבירות והדבקות במהלך הבניה,
ובכך ניתן לסיים אותה מבחוץ ללא קשר לבניה הפנימית וגם להקדים ולגמור את פיתוח החצר.

5. לצורך בניית הקופסה החיצונית נדרשת כמות מצומצמת אך מתוחכמת של עובדים (כדי לאפשר
עבודה ישראלית ללא צורך בפועלים "פשוטים" מיבוא כלשהו).

6. בתוך הקופסה הפנימית אנו גרים. על-כן עליה לענות על צרכי הנוחיות, פונקציונאליות, הרגשת
בטחון, הטעם האדריכלי שנבחר, אפשרות לבצע שינויים במהלך השנים, ללא פגיעה בקופסה
החיצונית ובהוצאה מינימאלית, בהתאם לצרכים המשתנים של המשפחה הגדלה ו/או הקטנה.

7. לצורך בנית הקופסה הפנימית על כל מרכיביה, נדרשת כמות מצומצמת של בעלי מקצוע, אשר
יכולים לעבוד בהרמוניה ותוך שיתוף פעולה ביניהם, ללא הרס עבודתו של האחר, בצורה חכמה
ובקלות בצוע יחסית, בזמן בצוע מקוצר, תוך שימוש בחומרים "חכמים", שיצדיקו מחיר בסיסי
נמוך מהרגיל.

8. לא יהיה צורך לשנות את התכנון האדריכלי, עקב דרישות של הקונסטרוקטור, מתכנן החשמל,
מתכנן האינסטלציה ומיזוג האוויר, בצורה שתגרום לפגיעה בדרישות סעיף 7.

9. מחיר המבנה וחלקיו ייקבע עם גמר התכנון, יהיה ידוע למזמין לפני תחילת הבניה וישתנה רק
אם ידרשו תוספות הנובעות מהוספות ולא משינויים בבניה עקב אי-התאמות בתכנון, או בבצוע.

10. משך הבניה יהיה קצר משמעותית (כ- 6 חודשים) ויוכל להתבצע בכל מזג אויר.

11. עקב בהירות הנתונים (כמויות חומרי הבניה, המחירים, תזמון וזמני הבצוע של כל בעל מקצוע)
ניתן יהיה לחסוך בעלויות המנהליות ובכך להוזיל משמעותית את מחיר המבנה.

מרכיבי הקופסה החיצונית:

בטונים: יסוד רפסודה (בדרך כלל משמש כרצפת
קומת הקרקע), או יסודות מסוג אחר ורצפה; ממ"ד;
פלדה: שלד המבנה בנוי מקונסטרוקציה של פלדה,
הכולל את רצפות הביניים, המדרגות בין המפלסים
ושלד הגג ; משקופי חלונות כולל ספים וארגז תריס
גלילה (לכל סוגי הפתחים); אגדים ומרישים לגג;
פלטות "בטרום" (איטונג משוריין ב- 2רשתות פלדה) בעובי 12 ס"מ.
פלטות צמנט בורד של רצפות הביניים; פנלים של הגג (או הרעפים); ציפוי חיצוני מכל סוג שהוא.

מרכיבי הקופסה הפנימית: פלטות גבס המשמשות לבניית המחיצות הפנימיות,
חיפוי קירות החוץ והתקרות (כולל צמר מבודד). עבודות האינסטלציה, החשמל
והתקשורת, הרצוף והחיפוי, הנגרות והשטיחים, הצבע, דלתות הפנים, המסגרות
והאלומיניום והמערכות השונות (חמום, קירור וכד').

יתרונות השיטה: *

1. מהירות בניה: 5-6 חודשים.
2. הגנה מוחלטת מרטיבות של גשם וקונדנסציה.
3. עמידות גבוהה לרעידות אדמה.
4. בידוד תרמי של פי 4-6 מהתקן הישראלי הנדרש יחד עם בידוד אקוסטי ברמה גבוהה ביותר.
5. הגימור הפשוט ביותר יתקבל ברמה גבוהה בגלל השימוש בגבס ומסיבה זאת גם ניתן לתכנן צורות חריגות של גימורי תקרה, קירות ומעקות בהוצאה נוספת קטנה יחסית.
6. יכולת לחשב בדיוק של אחוזים בודדים את העלויות הסופיות.
7. יכולת לבצע שינויים במהלך הבניה במהירות, כמעט ללא תוספת זמן ובעלויות נמוכות ביותר (תוספת נקודות חשמל ואינסטלציה, שינוי גובה או מיקום קיר וכיו"ב).
8. אין מגבלה בתכנון המפתחים (אין צורך בעמודים פנימיים במרכזי חללים גדולים).
9. הסתרה של עמודים בתוך קירות בעובי 10 ס"מ (מידות עמודי הפלדה 7x7 ס"מ בלבד) מאפשרת גמישות מרבית בתכנון.
10. קל וזול לתחזק ולשמר, לבצע תיקונים ושינויים.
11. העומס מחולק שווה בהיקף המבנה, על כן הביסוס זול יותר גם בקרקעות בעייתיות במיוחד.
12. השיטה הבסיסית קיימת בארץ 46 שנים וייצור האלמנט העיקרי של קיר החוץ, ה"בטרום",
נעשה ע"י חברת "איטונג" ,המוכרת בארץ בזכות הבלוקים שלה ובאירופה בזכות הקורות
המוצעות לשימוש בשיטת "בית ישראלי".

חסרונות השיטה:

1. אינה מקובלת בארץ למגורים לכן קיימים חששות (לא מבוססים) למחיר נמוך במכירה.
2. הצמנט-בורד לרצפות הביניים מיובא ע"י ספק אחד או שניים בלבד ואינו מוחזק במלאי קבוע בארץ. (קיים סיכון של עיכוב בבניה עד שמגיע לארץ או משוחרר מהמכס).
3. כשדורכים על רצפת ביניים מצופה בקרמיקה, נשמע רחש אחר מדריכה על רצפה רגילה. מכה בקיר גבס נשמעת אחרת ממכה בקיר בלוק מטויח. נמצא שיש אנשים שזה מה שמפריע להם.
4. שמרנות לחידושים באוכלוסייה, בקרב אדריכלים ובעיקר מהנדסים בארץ, שרובם מכירים את תורת הבטון, אך מפלדה הם חוששים.
5. הימנעות של "איטונג" מפרסום ה"בטרום" מחשש לפגיעה במכירות הבלוק (הנחו ת מהקורה) ובנית אזורי תעשיה מה"בטרום" יוצרים רתיעה אצל הלקוחות הפוטנציאליים.

* הכותב גר בבית כזה מעל 20 שנה.